השיר 'Salt And The Sea' של The Lumineers מתעמק בנושאים של סבל, חברות ותהליך ריפוי מורכב. המילים מציעות נרטיב שבו הדובר פונה למישהו שסבל כאב רב, אולי פיזי ורגשי כאחד. הדימויים של 'דמעות בעיניים' ו'נפילה על הברכיים' מעוררים תחושת ייאוש והתמסרות לתחושות מציפות. האזכור של 'כל מה שסבלת, כל המחלה' יכול להיות מילולי, להתייחס למחלה ממשית, או מטפורי, המסמל סערה פנימית.
השיר נוגע גם ברעיון הבידוד והכמיהה לחיבור. השאלות 'יכול להיות שאני זה שהחזקת כל כך עמוק בלילה?' ו'האם הייתם נשבעים שאין אף אחד בבית?' מציע חיפוש אחר אינטימיות והבנה, רצון להיות שם עבור מישהו ברגעים האפלים ביותר שלו. השורות החוזרות ונשנות 'שוב אהיה חבר שלך לאור היום' מחזקות את ההבטחה לתמיכה והתקווה להתחדשות לאחר תקופה של חושך. תחושה זו מודגשת עוד יותר על ידי ההשוואה ל'אויב ישן', מה שמרמז על מערכת יחסים מסובכת שראתה גם עימות וגם אחווה.
לבסוף, המטאפורה של 'כמו המלח והים' נוקבת במיוחד. מלח יכול לייצג גם שימור וגם כאב - הוא צורב בפצעים אבל גם חיוני לחיים. ניתן לראות את הים ככוח עצום, בלתי נשלט, בדומה למבחנים בהם אנו מתמודדים בחיים. יחד, הם מסמלים את הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין קושי וריפוי, מה שמרמז על כך שבאמצעות עמידה והתמודדות עם אתגרי החיים, אפשר למצוא כוח וחברות. ה-Lumineers, הידועים בסאונד הפולק-רוק ובסיפור הסיפורים הנוקב שלהם, מטמיעים את האופי המריר-מתוק של החוויה האנושית ברצועה המדהימה והיפה הזו.