'המדען' של קולדפליי היא בלדה נוקבת שמתעמקת בנושאים של חרטה, געגועים ומורכבות היחסים בין בני אדם. השיר, שנכתב על ידי הסולן הראשי של הלהקה כריס מרטין, ידוע בלחן הפסנתר המלנכולי שלו ובמילים המופנמות שלו. הוא שוחרר ב-2002 כחלק מהאלבום השני של קולדפליי, 'A Rush of Blood to the Head', ומאז הפך לאחד מהרצועות האייקוניות ביותר של הלהקה.
המילים של 'המדען' מדברות על הרצון לחזור לתקופה פשוטה יותר בזוגיות, לפני שנעשו טעויות והדרכים התפצלו. שורות הפתיחה, 'בואי לפגוש אותך, תגידי לך שאני מצטערת / את לא יודעת כמה את מקסימה', נותנות את הטון לפרץ וידוי של רגשות. המספר מכיר בצורך לתקשר ולהתפייס, ומדגיש את חשיבות הפגיעות באהבה. המקהלה, עם השורה החוזרת ונשנית שלה 'אף אחד לא אמר שזה קל', מדגישה את האמת האוניברסלית שמערכות יחסים דורשות מאמץ ולעתים קרובות הן עמוסות באתגרים.
באופן מטפורי, השיר מעמת את הרציונליות של המדע עם הטבע האי-רציונלי של האהבה. מאבקו של המספר להבין את רגשותיו משולה לפתרון חידה מורכבת או הבנת בעיה מדעית. עם זאת, משקלו הרגשי של הלב עדיפות על המוח ההגיוני, כפי שמציינת השורה 'שאלות של מדע, מדע וקידמה / אל תדבר בקול רם כמו הלב שלי'. בסופו של דבר, 'המדען' הוא חקר מרגש של המצב האנושי, לוכד את כאב הפרידה והתקווה המתמשכת לפיוס. היכולת של קולדפליי לשזור נרטיבים רגשיים עמוקים כל כך במוזיקה שלהם היא חלק ממה שהפך אותם ללהקה אהובה ברחבי העולם.