השיר 'עונות' לפי גל לאדמה הוא השתקפות נוקבת על אהבה נכזבת ועל חלוף הזמן. המילים מעבירות תחושה עמוקה של געגוע וכאב של חוסר יכולת להיות עם מי שהם אוהבים. האמן משתמש במטאפורה של עונות השנה כדי להמחיש את הטבע המחזורי של החיים והאהבה, מה שמרמז שכשם שעונות השנה משתנות, כך משתנות נסיבות היחסים שלנו.
שורות הפתיחה, 'אני לא יכול להיות האהבה שלך / תראה, זה טריוויאלי מדי בשבילך עכשיו', נותנות את הטון לנרטיב של אהבה שנתפס כלא מספק. הדובר מרגיש שאהבתם אינה מספיקה למושא חיבתם, או אולי שזה לא הזמן המתאים לאהבתם לפרוח. הדבר מודגש עוד יותר על ידי דימוי החיים המתפרקים וההתבוננות בהיעלמות, המדברת על הייאוש והבידוד שיכולים להתלוות לאהבה נכזבת. הרצון החוזר 'להתפלל עבורך כל הזמן' ו'לתת לך את כל חיי, העונות שלי' מדגיש מסירות חסרת אנוכיות, הנכונות להציע הכל למרות המחיר האישי.
החלק האחרון של השיר מציג את נושא השינוי והקבלה. העלים שנובלים וצומחים בחזרה מסמלים את מחזורי הצמיחה והריקבון, במקביל לעליות ומורדות של החיים והאהבה. השורה 'הלכת רחוק' מרמזת על השלמה עם המרחק שבין הדובר לאהבתם, בעוד ש'אני אדחוף חינניות' היא תזכורת חדה לתמותה ולטבעם הסופי של החיים. למרות הטון המלנכולי, יש תחושת שלווה בקבלת השינוי, ובמחויבות לאהבה מרחוק. 'לצדך, אני אהיה העונות שלך' מרמזת על נוכחות רוחנית או רגשית הנמשכת לאורך זמן, בדומה למחזוריות העונות המשתנה ללא הרף אך קבועה.