השיר 'Sienna' מאת The Marias הוא חקירה נוקבת של נוסטלגיה, געגועים והטבע המר-מתוק של חלומות שלא התגשמו. המילים מציירות תמונה חיה של מערכת יחסים מהעבר, מלאה ברגעים אינטימיים וקשרים רגשיים עמוקים. המספר מעלה זיכרונות מהזמנים שבהם בילו יחד, מצפייה בשקיעות על הגגות ועד לתחושת הנוכחות של יקירם בכל פינה בחייהם. התחינה החוזרת ונשנית, 'אנא אמור לי לא ללכת', מדגישה את הרצון להחזיק בזיכרונות היקרים הללו ובאדם שאיתו חלקו אותם.
נראה שהשם 'סיינה' מסמל גרסה אידיאלית של עתיד שלא בא לעולם. השורות 'אוי, סיינה / הייתה חמודה / או, סיינה / הייתה נראית בדיוק כמוך' מרמזות על געגוע לילד שיכול היה להיות, המגלם את התכונות והאיכויות של האדם האהוב. העתיד המדומיין הזה מלא ברגעים רכים ומאפיינים המשקפים את האדם היקר למספר, מהמזג שלו ועד לטבעו השובב. השיר לוכד את המהות של מה שיכול היה להיות, וממזג אותו עם המציאות של מה שאבד.
הסגנון המוזיקלי של בני הזוג מריאס, הידוע באיכותו החולמנית והערמית, מגביר את העומק הרגשי של המילים. הטונים הרכים והמלודיים יוצרים תחושה של אינטימיות ופגיעות, ומאפשרים למאזינים להרגיש את כובד הרגשות של המספר. הדימויים של מים כחולים כהים ופנים נעלמים ביער מוסיפה רובד של מלנכוליה, המשקפת את הטבע החולף של הזיכרונות ואת הכאב של ההשתחררות. 'סיינה' היא אודה יפה אך צובטת לב לאהבה, לאובדן ולחלומות המשתהים ברווחים שבין מציאות לדמיון.