'Sleeping On The Blacktop' של קולטר וול מצייר תמונה חיה של חיים במנוסה, מלאים ברגעים חולפים של יופי וסכנה. השיר נפתח בדימויים מנוגדים של אור שמש ואור ירח, מכין את הבמה לנרטיב שנע בין אור לחושך, זמנים טובים והשלכות חמורות. האזכור של להקת מיתר ואישה צעירה שרוקדות בגשם מעורר תחושת נוסטלגיה ושמחה חולפת, בעוד שהגברת העקב הגבוהה, איש העסקים עם המחט וזאב ערבות לועסים סיגריה מציגים עולם גס ומסוכן יותר.
הפזמון, עם הקריאה החוזרת ונשנית של 'היי, יקירי'!' והדימוי של שינה על הגג השחור וריצה בין העצים, לוכד את המהות של רוח חסרת מנוחה. הדמות הזו נמצאת כל הזמן בתנועה, עוזבת עיירה אחת לאחרת, מנסה לברוח מעברה או אולי את תחושת האשמה והאחריות שלה. השורה 'הפחת את התחושה שלי מדביקה אותי' מרמזת על פחד מלהתמודד עם ההשלכות של מעשיו, נושא נפוץ בסיפורים על פורעי חוק וסחפים.
השיר נוגע גם בנושאים של תמותה וגורל, עם התייחסויות להתרסקות קטלנית ועדים מפוצצים גבוה. הגיגיו של הגיבור על החטא והטעם המוכר של אלכוהול תירס מוסיפים שכבות של התבוננות פנימית ושל השלמה. המוטיב החוזר של זיהוי פנים מוכרות ומקומות מרמז על קיום מחזורי, שבו הגיבור לכוד בלופ מעשה ידיו. הקול העמוק והחצץ של קולטר וול והמנגינה הרודפת של השיר מעצימים את תחושת המלנכוליה והבלתי נמנעת, מה שהופך את 'Sleeping On The Blacktop' לחקר משכנע של חיים שחיים על הקצה.