השיר 'Smaller Acts' של זאק בריאן מצייר תמונה חיה של אישה שמוצאת שמחה והגשמה בהיבטים הפשוטים והלא יומרניים של החיים. המילים מתארות אותה כמי שאינה מתרשמת ממחוות גדולות ומעושר חומרי, במקום זאת מעריכה פעולות אמיתיות מכל הלב ואת היופי שברגעי היומיום. אישה זו מאופיינת באהבתה ל'אהבה קשה ומטאפורות', דבר המעיד על הערכה עמוקה לקשרים משמעותיים ולביטויים פיוטיים. היא מעדיפה 'מעשים קטנים יותר', כמו דבש בקפה שלה ונערים שעובדים קשה, ומדגישים את נטייתה לאותנטיות וכנות.
השיר ממחיש עוד יותר את העדפותיה באמצעות תרחישים שונים, כמו ליהנות ממוזיקה חיה בטרקלין מרקורי וריקוד לצלילי שירי פרינס. פרטים אלו מדגישים את אהבתה לחוויות עשירות בתרבות וברגש ולא בהנאות חומריות. המילים גם מזכירות את שביעות הרצון שלה בעולם הטבע, ומשווים אותה לעצים וכוכבים ש'טוב להם להיות בדיוק איפה שהם נמצאים'. המטאפורה הזו מדגישה את אופייה המבוסס ואת שביעות הרצון שלה מההנאות הפשוטות של החיים.
הצגתו של בריאן את האישה הזו משמשת פרשנות רחבה יותר לערך הפשטות והאותנטיות במערכות יחסים. השורות החוזרות ונשנות, 'אין שום אהבה שגבר יכול למצוא / היית מרגישה אותה בחדר אם היית עיוור', מעידות על כך שנוכחותה ואהבתה מוחשיות ואמיתיות, מתעלות מעל מראה שטחי. השיר חוגג בסופו של דבר את הרעיון שאהבה ואושר אמיתיים נמצאים ברגעים הקטנים והמשמעותיים ובחיבורים האמיתיים, ולא בתצוגות גרנדיוזיות או בעושר חומרי.