'משהו להזכיר לך' של סטיינד הוא השתקפות נוקבת על החיים, המורשת והבלתי נמנעת של פרידה. המילים, הנמסרות בתחושה של סופיות, מדברות על החוויה האנושית של הסתכלות לאחור על חייו של האדם והתבוננות בהשפעה שהוא משאיר מאחור. המספר של השיר מתכונן להיפרד, לא רק משלב בחיים, אלא לכאורה מהחיים עצמם, מה שמרמז על התבוננות בתמותה. אזכור הטעויות והדרך הארוכה מעידים על חיים שחיים עם חלקם ההוגן של חרטות ולקחים שנלמדו.
הנושא החוזר בשיר הוא הרצון להשאיר מאחור משהו משמעותי, 'משהו קטן להזכיר לך כשאני איננו'. זה מדבר על הרצון האוניברסלי להיזכר, להשאיר חותם שממשיך להדהד גם לאחר עזיבתו. המטאפורה של 'הדרך לגיהנום' 'רצופה בכוונות טובות' מציעה הרהור על מורכבות בחירות החיים ועל ההשלכות הבלתי צפויות של מעשיו. השיר מרמז שלמרות הכוונות הטובות, לא הכל מסתדר כמתוכנן, וצריך להשלים עם המציאות הזו.
משקלו הרגשי של השיר נישא על ידי ההכרה בקור העולם ובסיפורים שנחרטו בפניו של המספר. זוהי הודאה גולמית וכנה בקשיים העומדים בפניהם ובחוסן הנדרש כדי לעמוד בהם. השיר, במהותו, הוא פרידה, אבל גם הזמנה לאלה שנותרו לזכור את המספר בחיבה, לראות מעבר לפגמים ולמצוא משהו ששווה להחזיק בו בזיכרונם.