'Soulmate' של מק מילר מתעמק באופי העמוק ולעתים קרובות מורכב של מערכות יחסים אינטימיות. השיר מתחיל במונולוג המטיל ספק בקיומו של חבר נפש, אדם שמאתגר ומתחבר עמוקות לנפשו. זה נותן את הטון למסלול שחוקר את הפגיעות והכמיהה לחיבור משמעותי שמתעלה מעל השכבות השטחיות של האינטראקציה האנושית.
המילים נעות בין תחושת פליאה להתבוננות קיומית. מק מילר מבטא כמיהה עמוקה לחיבור שהוא אלוהי ומבוסס כאחד. הוא מדבר ישירות אל חבר הנפש, שואל מה הם רוצים ממנו ומכיר בכוח הטרנספורמטיבי שיש להם על רגשותיו ומצב הנפש שלו. השיר נוגע בנושאים של תמותה, המורשת שמשאירים אחריו, והחיפוש אחר אהבה שמרגישה אלוהית ונועדה מראש. ההתייחסויות החוזרות ונשנות לאהבה אלוהית מרמזות על מערכת יחסים שאינה רק פיזית אלא רוחנית, המציעה תחושה של שלמות ותכלית.
השיר מתייחס גם למאבקים בתוך מערכת יחסים, כמו תקשורת שגויה והרגשה של חוסר הבנה או מרחק. מילות השיר הגולמיות והכנות של מילר מעבירות את הכאב של הרצון להיות קרוב יותר למישהו שנראה שהוא מתרחק. הרצון לאינטימיות, פיזית ורגשית כאחד, מורגש כשהוא מבקש לשבור מחסומים ולהתחבר באמת לנפש התאומה שלו. המוזיקה, עם הטון הנשמה והאינטרוספקטיבי שלה, משלימה את התוכן הלירי, ויוצרת מרחב הרהור על מהות האהבה והחיבור.