השיר 'Spotless (feat. The Lumineers)' של זאק בריאן מתעמק בנושא של חוסר שלמות בטבע האדם ובמערכות היחסים. המילים נפתחות בסצנה של ניתוק, שבה הגיבור מרגיש שמתעלמים ממנו ומהרהר בעצת אמו, המאמינה ברעיון שמה שנועד להיות יישאר. זה מציג את מושג הגורל ואת המאבק לקבל אותו, במיוחד בעולם שבו הטכנולוגיה, המסומלת על ידי 'טלפונים מזוינים', נתפסת כמחסום בפני אינטראקציה אנושית אמיתית.
הפזמון, 'אני לא צלול, גם אתה לא' הוא הכרה גולמית בטבעם הפגום של הזמר והמאזין כאחד. בריאן מדגיש את החשיבות של כנות ואמת במערכות יחסים על פני החתירה לשלמות, שהיא מטרה בלתי ניתנת להשגה ולא מציאותית. השיר מצביע על כך שלחבק את חוסר השלמות של האדם ולהיות אמת הוא מספק יותר מאשר חתירה לגרסה אידיאלית של אהבה או עצמי.
הפסוקים והגשר של השיר מציירים תמונות מלאות חיים של חוויות עבר, מנסיגות נעורים ועד לרגעים של פגיעות ותמיכה. צילומי החיים הללו ממחישים את המציאות המבולגנת, הכאוטית, ולעתים קרובות היפה של קשרים אנושיים. השורה החוזרת ונשנית 'בפעם אחת בחיים שלי, אני אסתדר' מסמלת מחויבות להתמיד מול אתגרים, לחבק את המסע על כל חוסר השלמות שלו. השיר חוגג בסופו של דבר את היופי בלהיות אמיתי ואת הכוח המצוי בקבלה ובאהבה של האמת של מי שאנחנו ועם מי שאנחנו.