השיר 'stay done' של טייט מקריי מתעמק במורכבות של מערכת יחסים סוערת, שבה הקווים בין אהבה לזלזול מטושטשים. המילים מבטאות את המאבק ברצון לסיים מערכת יחסים שהיא בעליל לא בריאה, אך עם זאת מרגישה משיכה שאין לעמוד בפניה כלפי האדם. התיאור של מקריי את הדינמיקה הזו הוא גולמי וניתן לקשר, לוכד את המהות של חיבור אהבה-שנאה שמאזינים רבים אולי חוו.
השיר נפתח בתחושת השלמה, מתוך הכרה בכך שהיחסים הגיעו לתחתית, ובכל זאת יש איכות ממכרת לשיאים ולשפל שגורמים למספר לחזור. המשפט 'אתה מת על רוב, חייב להיות עצוב לי' מרמז על כך שבן הזוג נראה בדרך כלל באור שלילי על ידי אחרים, אבל המספר עדיין מושקע רגשית, גם כשהם כועסים. זה מכין את הבמה לנרטיב של קונפליקט, שבו המספר נקרע בין ההחלטה הרציונלית לעזוב לבין חוסר היכולת הרגשית להתרחק.
השימוש של מקריי בדימויים מנוגדים, כמו היותו 'החברים והאויבים הכי טובים' ובן הזוג 'טוב עד שתמות לי', מדגיש את האופי ההפכפך של מערכת היחסים. החזרה על 'אני פשוט לא יכול להישאר גמור איתך' מדגישה את הדפוס המחזורי של פרידה והשלמה, נושא שכיח במערכות יחסים שבהן קשרים עמוקים ודפוסים רעילים מתקיימים במקביל. השיר מהדהד עם אלה שהרגישו תקועים בלופ של רצון להמשיך הלאה אבל מרגישים לא מסוגלים לעשות זאת, מה שהופך את 'הישאר מעשה' לשיקוף נוקב על המאבק לשחרר מישהו שהוא גם מקור לנחמה וגם לכאב.