'Super Rich Kids' של פרנק אושן הוא ביקורת נוקבת על הריקנות והשטחיות שיכולות ללוות חיים של עושר וזכות קיצוניים. השיר, המופיע באלבומו עטור השבחים 'ערוץ תפוז', מתעמק בחייהם של צעירים אמידים שיש להם כל מה שכסף יכול לקנות, אך חסר להם קשרים רגשיים אמיתיים ומטרה.
המילים מציירות תמונה חיה של עודף וחסרון, עם התייחסויות ליין יקר, שימוש בסמים לפנאי, ונוכחות מתמדת של עוזרות בית המדגישות אורח חיים מנותק מהמציאות. השורה החוזרת 'ההורים אינם בסביבה מספיק' מרמזת על היעדר הדרכה ותמיכה רגשית, מה שמוביל לחיים של 'נסיעות שמחה ביגואר של אבא' ו'שקרים לבנים וקווים לבנים', המצביעים על הונאה ושימוש בקוקאין. המקהלה, 'ילדים סופר עשירים בלי שום דבר מלבד קצוות רופפים / ילדים סופר עשירים ללא שום דבר מלבד חברים מזויפים', מדגישה את הרעיון שלמרות עושרם, הילדים האלה בסופו של דבר לא מתמלאים, מוקפים באנשים שמתעניינים יותר בהונם מאשר בטובתם. -יְצוּר.
פסוק האורח מאת ארל סווטשירט מוסיף רובד כהה יותר, המתאר התנהגות פזיזה והתעלמות מההשלכות, שנולדו מתחושת בלתי מנוצחת והזנחה. הדימויים של 'זיע פולו ושמיכות הרמס' לצד 'כדורים גבוהים מספיק כדי לגעת בשפה' ו'מסיבה בסלון שלי' כי 'אבא איננו' ממחיש עוד יותר את החלל שהותירו הורים נעדרים, מלא בחומרנות ונהנתנות. השיר מסתיים בנימה קודרת, כאשר הגיבור מהרהר בנפילה מגג, מסמל את הנפילה הפוטנציאלית שקיום חלול שכזה יכול להוביל אליה, למרות חזית ה'זמנים הטובים'.