'קח אותי אל הנהר (אני ארח)' של אלכס יורקיב בהשתתפות תלמה קוסטולו הוא שיר שמתעמק בנושאים של געגוע רוחני והכוח הטרנספורמטיבי של האהבה האלוהית. מילות השיר מבטאות רצון עמוק להתכלה על ידי כוח עליון, שמתפרש לרוב ככמיהה ליחסים קרובים יותר עם האלוהי. המשפט החוזר על עצמו 'אני רוצה ללכת לאיבוד בך' מסמל משאלה להיות שקוע במלואו בחיבור הרוחני הזה, להתמסר למרחב העצום של האהבה האלוהית.
המטאפורה של הנהר היא מרכזית בשיר, המסמלת מקום של ניקוי והתחדשות. פעולת השחייה בנהר מייצגת השתתפות פעילה במסע הרוחני של האדם, להיטות להשתנות על ידי החוויה. מימיו העולים של הנהר מרמזים על כוח סוחף ועוצמתי, בדומה לנוכחות האלוהית ש'מציפה' ו'מנקה' את הנשמה. המילים 'אהבתך גבוהה כמו הגאות' ו'המילים שלך מתוקות מדבש' מדגישות עוד יותר את התכונות המטפחות והמקיימות של אהבה רוחנית זו.
השיר נוגע גם בנושאים של גאולה והצלה, כפי שניתן לראות בשורות 'ישו, הצלת אותי ושנית אותי'. זה מצביע על פרספקטיבה נוצרית, שבה הזמר מכיר בקשר אישי עם ישו כמקור לישועה ושינוי. החזרה על 'אני אשחה' משמשת הצהרת מחויבות ונכונות לצלול לנבכי האמונה, ללא קשר לאתגרים שעלולים לבוא. בסך הכל, 'קח אותי אל הנהר (אני אשחה)' הוא אודה מכל הלב לדבקות רוחנית ולמסע הטרנספורמטיבי של האמונה.