השיר 'Talk' של הוזיה הוא שטיח עשיר של רפרנסים ליריים השזורים בתמות של תשוקה, מיתוס ומצב אנושי. השיר נשען רבות על המיתוס היווני של אורפיאוס ואורידיקה, משתמש בו כמטאפורה כדי לחקור את עוצמת רגשותיו של הזמר ואת האורך שאליו הוא ילך לאהבה. המילים מרמזות על כמיהה עמוקה להיות הכל למושא חיבתו, המגלמת הן את הצער העמוק והן את הסליחה האולטימטיבית שנמצאת בסיפור המיתולוגי.
הקול הנרטיבי של השיר מביע רצון להיות 'הקול שדחף את אורפיאוס', המדגיש את הנכונות להיות כוח מנחה, גם מול טרגדיה. האזכור של 'תקווה חסרת ברירה באבל' ו'הצורך הנורא של החסיד' משקפים את הרגשות העצומים שיכולים להניע פעולות אנושיות. השימוש של הוזייר בהתייחסויות מיתולוגיות אלו מסייע להעלות את תיאור האהבה של השיר לקנה מידה אפי, דבר המצביע על כך שהרגשות המעורבים הם עוצמתיים ונצחיים כמו סיפורי האלים עצמם.
עם זאת, ישנה גם תחושת איפוק במילים, שכן הזמר מודה שצנזר את דבריו מחשש לחשוף את עומק דמיונו ותשוקתו. המתח הזה בין הבעה לאיפוק מוסיף לשיר רובד של מורכבות, שכן הוא מדבר על החוויה האנושית האוניברסלית של הגעגוע והפחד מפגיעות המלווה אותה לא פעם. 'דיבור' הוא חקר פואטי של לב האדם, על רקע המיתוס העתיק, והוא מהדהד את חוויות האהבה והתשוקה של המאזין עצמו.