'These Walls' של קנדריק למאר הוא שיר רב-גוני שמתעמק בנושאים של אשמה, התבוננות פנימית והשלכות של מעשיו. הכותרת והשורה החוזרת של השיר 'אם הקירות האלה יכלו לדבר' משמשות מטפורה לסיפורים ולסודות שחדר יכול היה לחשוף אם הייתה לו יכולת לתקשר. הקירות הם עדים לאירועים האינטימיים והחבויים המתרחשים בתוכם, החל ממפגשים מיניים ועד הרהורים אישיים.
המילים חוקרות את הדואליות של הנאה וכאב, כמו גם את ההשפעה של הבחירות של האדם. קנדריק מגלם את הקירות, מייחס להם רגשות כמו כאב ואושר, מה שמרמז שהחללים שבהם אנו חיים סופגים ומשקפים את החוויות שלנו. השיר נוגע גם ברעיון של שימוש בהשפעה של האדם, כאשר קנדריק מודה בשימוש לרעה בכוח שלו ובסערה הפנימית שנוצרה כתוצאה מכך. הדבר מודגם בשורות שבהן הוא משקף מערכת יחסים עם אישה שבן זוגה כלוא, ומדגיש את המורכבות המוסרית וההשלכות הרגשיות של מעשיו.
הרבה מילים יום בודד
'הקירות האלה' הוא רצועה שמציגה את יכולת הסיפור של קנדריק למאר ואת יכולתו לטוות נרטיבים מורכבים המאתגרים את המאזין לחשוב לעומק על התוכן. ההפקה המורכבת של השיר, הכוללת תרומות של אמנים כמו בילאל, אנה וייז ות'אנדרקאט, משלימה את האופי המופנם והווידוי של המילים, מה שהופך אותו לרצועה בולטת בדיסקוגרפיה של קנדריק שמתייחסת למצב האנושי בצורה גולמית וחושפנית.