השיר 'זה מה שמרגיש ריקוד סלואו' של JVKE מקפל את החוויה האינטימית והרומנטית של ריקוד סלואו עם אדם אהוב. המילים מזמינות את המאזין לרגע של קרבה וחיבור, תוך שימת דגש על הקשר הפיזי והרגשי שנוצר כאשר שני אנשים חולקים ריקוד. הבקשות החוזרות ונשנות 'לקחת את ידי' ו'אפשר לרקוד את זה?' הכנה את הבמה למחווה רומנטית מסורתית, כזו שנראית לרוב כהתחלה של מערכת יחסים עמוקה יותר או כסמל של חיבה.
הפזמון של השיר, עם הפצרותיו לרקוד ולרומנטיקה ב'סלואו-הו מושן', מרמז על רצון להאריך את הרגע, להתענג על רגשות האהבה והתשוקה שהם כל כך חזקים כשהם קרובים למישהו מיוחד. השימוש ב'הילוך איטי' כמטאפורה מעיד על רצון לחוות כל שנייה במלואה, ללא העומס של חיי היומיום. הביטוי של האמן לרצות, להזדקק ולאהוב את האדם איתו הוא רוקד משדר תחושה עמוקה של געגוע ותשוקה.
הסגנון המוזיקלי של JVKE, המאופיין לרוב בהגשה רגשית ובסאונד העכשווי שלו, משפר את נושא האינטימיות הרומנטית של השיר. המנגינה והקצב מחקים את הנדנוד העדין של ריקוד איטי, ומאפשרים למאזין להרגיש כאילו הם חלק מהחוויה. היכולת של השיר לעורר את ההיבטים התחושתיים והרגשיים של הריקוד הסלואו הופכת אותו לתיאור חי של אהבה וחיבור, מהדהד עם כל מי שאי פעם חלק ריקוד עם מישהו שאכפת לו ממנו עמוקות.