'טודו פאסה' של קרלה מוריסון הוא השתקפות נוקבת על הקרבות הפנימיים שניצבים בפניהם בתוך האתגרים המתמשכים של החיים. שם השיר, שמתורגם ל'הכל עובר', מגבש את הנושא המרכזי של ארעיות והתקווה שבסופו של דבר המאבקים הנוכחיים יירגעו. מילות השיר של מוריסון מעבירות תחושה עמוקה של מלנכוליה ומשקלה של תשישות נפשית, כשהיא מביעה רצון לבדידות והפסקה מהמחשבות שלה.
השיר מתעמק בניגוד בין הופעות חיצוניות לסערה פנימית. מוריסון מכירה בכך שלמרות שהכל נראה בסדר מבחוץ, המוח שלה נמצא במצב מתמיד של אי שקט. דיכוטומיה זו היא חוויה אנושית נפוצה, שבה מצבו הנפשי של האדם אינו בהכרח מתיישב עם הנסיבות החיצוניות שלו. החזרה על 'Que todo pasa' משמשת כמנטרה, המזכירה גם לזמר וגם למאזין שהכאב והבלבול הם זמניים.
מוריסון נוגע גם בנושא של צמיחה אישית ובאתגרים האישיים הנלווים לכך. היא מכירה בכך שהחיים הם תהליך, וכל אחד מתמודד עם הקרבות שלו. המילים מציעות מסע של גילוי עצמי וחשיבות ההתבוננות הפנימית. על ידי הסתכלות פנימה והתעמתות עם המוח שלה, מוריסון מוצאת כוח וחוסן. השיר מסתיים בנימה של נחישות, כשהאמנית טוענת את אמונתה שהיא תתגבר על המאבקים שלה, מחזקת את המסר שהכל אכן עובר.