טיילר, 'Yonkers' של היוצר הוא רצועה מורכבת המציגה את הסגנון הייחודי והיכולת הלירית של האמן. השיר ידוע בקצב האפל והגרגרי שלו וההגשה האגרסיבית של טיילר, המשלימה את המילים הפרובוקטיביות ולעתים קרובות שנויות במחלוקת. שורות הפתיחה מציגות לנו מיד את האלטר אגו של טיילר, וולף היילי, ואת הקולקטיב שהוא חלק ממנו, גולף וואנג. המילים מלאות בפרדוקסים ואבסורדים, כמו 'שלושה עם טריצרטופס מזוין', שמדגישים את נטייתו של טיילר לערך ההלם ואת דחייתו לנושאים ראפ קונבנציונליים.
השיר מתעמק בנושאים של זהות, תהילה ובריאות נפשית. טיילר מתייחס לעצמו כאל פרדוקס 'הליכה', קו שמכיל בתוכו את הסתירות בדמותו הציבורית. הוא לועג להיבטים השטחיים של תעשיית המוזיקה ותרבות הסלבריטאים, תוך שהוא נוגע גם במאבקים אישיים, כמו התמודדות עם מטפל והרגשה לא מובן על ידי משפחתו. ההתייחסויות לאלימות ולזלזול באמנים אחרים, כמו השורות על ברונו מארס ובוב, הן ביטויים היפרבוליים לתסכול של טיילר מהתעשייה ואולי ביקורת על האופן שבו אמנים מועמדים זה מול זה.
'יונקרס' משמש גם כפרשנות לשאיפותיו ורצונותיו של טיילר עצמו. הוא מבטל את החומרנות, וקובע שהוא לא צריך 'כסף, יהלומים וכלבות', אך הוא גם מכיר בשאיפותיו שלו להוביל ולהצליח. השיר הוא ביטוי גולמי של מחשבותיו ורגשותיו של טיילר, שילוב כאוטי של הומור, כעס והתבוננות פנימית שהפכה לסימן היכר של המוזיקה שלו. זהו רצועה הדורשת תשומת לב ומאתגרת את המאזין להסתכל מעבר לפני השטח כדי להבין את מורכבות מוחו של האמן.