השיר '16 מראות' של אלכס ג'י הוא חקירה מרתקת של זיכרון, השתקפות עצמית וחלוף הזמן. המילים חדורות בתחושת נוסטלגיה והתבוננות פנימה, כשהאמן מתעמק ביחסי העבר ובצמיחה אישית. המוטיב החוזר של 'שש עשרה מראות' משמש מטפורה רבת עוצמה לאופי המפוצל והרב-גוני של הזיכרונות והחוויות שלנו. כל מראה מייצגת היבט אחר של עברו של האמן, המשקפת הן את היופי והן את כאב המסע שלו.
השורה 'בואו נקבל את כל השנים שבהן הייתי חברה שלה' מרמזת על כמיהה לביקור מחדש ואולי להתפייס עם תקופה משמעותית בחייה של האמנית. הרצון הזה 'להשיג את כל המראות בתחתית הבאר' מרמז על צלילה עמוקה אל התת-מודע, שבו שוכנים זיכרונות ורגשות נסתרים. ניתן לראות את הבאר כסמל למעמקי הנפש, כאשר המראות - כל אחת מייצגת זיכרון או חוויה אחרת - טבולות. על ידי העלאת המראות הללו אל פני השטח, האמן מבקש להבין ולשלב חלקים מקוטעים אלו של עצמו.
החזרה על 'שש עשרה מראות' לאורך השיר מדגישה את האופי המכריע של המסע המופנם הזה. המשפט 'זו חתיכת עוגה שעובדת עם הידיים שלי' מעמיד את המורכבות הרגשית של המשימה מול תחושה של מאמץ מעשי, כמעט מכני. זה מצביע על כך שתהליך השתקפות והריפוי העצמי הוא מאתגר, אבל הוא גם חלק הכרחי וניתן לניהול מהצמיחה האישית. '16 מראות' של אלכס ג'י מזמין בסופו של דבר את המאזינים להרהר בעברם שלהם ולשקול את הדרכים שבהן הזיכרונות שלהם מעצבים את האני הנוכחי שלהם.