'1901' של פיניקס הוא שיר שמשלב אינדי פופ עם תחושת נוסטלגיה וטבעו החולף של הזמן. המילים מציעות הרהור על העבר, ההווה והעתיד, תוך התמקדות מסוימת ברגעים שחומקים ובשינויים הנלווים אליהם. שם השיר, '1901', עשוי להתייחס לשנה המסמלת את העבר הרחוק, תקופה שאי אפשר להגיע אליה ואידיאליזציה, אך היא מנוגדת למודרניות של הסאונד של הלהקה ולתחושה העכשווית של המילים.
הדפוסים האליפטיים המוזכרים בשיר יכולים לסמל את הטבע המחזורי של החיים ומערכות היחסים, כאשר הגיבור מתבונן במישהו שנע במחזורים אלה. הביטוי החוזר 'לקפל את זה' עשוי לרמוז על רצון לדחוס או לפשט את הדפוסים והחוויות המורכבות הללו. הפזמון של השיר, עם הספירה לאחור ל'שיחה אחרונה' והקריאה חסרת הדאגות של 'היי היי היי', מעוררת תחושת דחיפות ורצון לתפוס את הרגע לפני שהוא נעלם, שמזכיר את ימי הקיץ חסרי הדאגות.
בסך הכל, '1901' לוכד את מהות הדיסוננס הזמני, שבו העבר שזור בהווה, והעתיד הוא חידה. הקצב האופטימי של השיר והמנגינה הקליטה מנוגדים למילים הנוגדות, ויוצרים אווירה מרירה-מתוקה שמהדהדת את המאזינים. פיניקס, הידועים בסאונד הפופ האינדי המובהק שלהם, משתמשת ביעילות בשיר הזה כדי לחקור נושאים של זמן, זיכרון ומורכבות הרגשות האנושיים.