'מופשט (פסיכופומפ)' של הוזיה הוא חקירה נוקבת של זיכרון, אהבה וטבעם החולף של החיים. המילים מציירות תמונה של רגעים שהם גם ארעיים וגם בעלי השפעה עמוקה, מה שמרמז על תחושת נוסטלגיה והכרה מרירה-מתוקה ביופי החולף של החיים. שם השיר עצמו, 'פסיכופומפ', מתייחס ליצורים, רוחות או אלוהויות בדתות רבות שאחריותן היא ללוות נשמות שנפטרו לאחרונה אל החיים שלאחר המוות. זה מוסיף רובד של עומק לשיר, שכן זה עשוי לרמוז על זיכרונות מנחים למקום של מנוחה או הבנה.
הדימויים בשיר חיים ומעוררים, עם אזכורים לגשם השוטף את העולם נקי, יצור מסכן בדרך, וכדור הארץ נראה מרחוק. אלמנטים אלו מציעים התבוננות במחזוריות החיים ובחוויות הקטנות, אך המשמעותיות, המעצבות את קיומנו. המשפט החוזר 'ראה איך זה זורח' משמש כפזמון המדגיש את היופי ברגעים אלו, למרות הכאב או העצב שהם עלולים לשאת. נראה שהשיר מכיר במורכבות הרגשות הנלווים לזיכרון ולפעולת ההיאחזות בעבר, גם כשהחיים מתקדמים.
מילים של wo men
האמן, Hozier, ידוע בקולו מלא הנשמה ובמילים הפואטיות שלו שמתעמקות לעתים קרובות בנושאים של אהבה, אנושיות ורוחניות. 'מופשט (פסיכופומפ)' ממשיך את המסורת הזו, ומציע למאזינים חוויה רפלקטיבית ומהדהדת רגשית. אופיו המופנם של השיר מזמין אותנו לשקול את הזיכרונות שלנו ואת האהבה הנמשכת לאורך ניסיונות החיים, זורחת באור שנמשך מעבר לרגע המיידי.