השיר 'אמור' מאת עמנואל קורטס הוא חגיגה לפשטות ויופי של אהבת אמת. המילים מבטאות תחושה עמוקה וכנה, שבה האמן מצהיר על חיבתו והערצתו לאהוב. מההתחלה הוא מדגיש את חשיבות החיוך שלה וכיצד הוא מחליש אותו, חושף את הפגיעות שאהבה יכולה להביא. פשטות האהובה מתנשאת, ומאפיין זה נתפס בעיני הזמר כשלימות.
מצד שני, השלמות המרוממת הזו מסמלת מאוד גם את האידיאליזציה של האדם האהוב, המציגה דמות נשית כרצויה לחלוטין וחסרת פגמים. המילים מרוממות את הפשטות והיופי הפיזי של האישה, ומציגות אותה כישות כמעט שמימית, נקייה מפגמים. זה משהו שקורה, בעיקר, בשלבים הראשונים של מערכת יחסים, כשאדם מאוהב והכל נראה כל כך יפה ומואר.
בעקבות ההיגיון הזה, עמנואל קורטס משתמש בשפה ישירה וחיבה כדי להעביר את רגשותיו. הוא רוצה לקחת את האהוב על 'סיטה', מפגש מיוחד שבו הוא יכול להראות את כל האהבה שהוא מרגיש. באמצעות החזרה על המילה 'פרפקטה', הוא ממשיך לחזק את הרעיון שעבורו, הפשטות והיופי הטבעי של האהוב הם כל מה שהוא רואה. השיר מתייחס גם לרצון לא לאבד את הנשיקות והסיפור שהם בונים ביחד, ומשווה אותו לאגדה.
השיר הוא דוגמה קלאסית לסרנדה מודרנית, שבה האמן מביע את רצונו להפגין את האהבה שהוא חש. החזרה על ביטויים כמו 'te quiero enseñar el amor y más' ו-'ni se diga más' מדגישה את העומק והעוצמה של הרגשות. השיר 'אמור' הוא אודה ליופי של אהבה פשוטה ואמיתית, שבה השלמות מצויה בדברים הקטנים ובאותנטיות של התחושה.
סגנונו המוזיקלי של עמנואל קורטס, המושפע ממוזיקה מקסיקנית אזורית, בא לידי ביטוי במבנה ובקצב של השיר. שילובם של ביטויים כמו 'Ahí te va, chiquitita, puro Emanuel Cortes' מוסיף נופך אישי ותרבותי, מחבר את השיר לשורשיו ולקהל שלו. ביחד, 'אמור' היא חגיגה של אהבה ויופי רומנטיים, עטופה בסגנון מוזיקלי המהדהד בקרב מאזינים רבים.