כאן, היכן שהים זורח
והרוח מייללת,
במרפסת הישנה
ליד מפרץ סורנטו,
גבר מחבק בחורה
אחרי הדמעות,
ואז מכחכח בגרונו
וממשיך את השיר:
אני אוהב אותך מאוד
מאוד, מאוד, אתה יודע;
זה כבר שרשרת
שמחמם את הדם בתוך הוורידים,
אתה יודע...
ממתק חתולים של דוג'ה
הוא ראה את האורות על הים,
חשבתי על הלילות שם באמריקה,
אבל הם היו רק מנורות הדייגים
והכביסה הלבנה אחורה.
הוא הרגיש את הכאב במוזיקה
וקם מהפסנתר,
אבל כשראה את הירח
יוצא מענן,
גם המוות נראה לו מתוק יותר.
הוא הסתכל לילדה בעיניים,
העיניים האלה ירוקות כמו הים.
ואז פתאום ירדה דמעה
והוא האמין שהוא טובע.
אני אוהב אותך מאוד,
מאוד, מאוד, אתה יודע;
זה כבר שרשרת
שמחמם את הדם בתוך הוורידים,
אתה יודע...
כוחה של האופרה,
שבו כל דרמה היא מתיחה;
עם קצת מייק אפ ועם פנטומימאי
אתה יכול להפוך למישהו אחר.
אבל שתי עיניים שמביטות בך,
כל כך קרוב ואמיתי,
לגרום לך לשכוח את המילים,
לבלבל את המחשבות שלך,
אז הכל נהיה קטן,
גם הלילות שם באמריקה.
אתה מסתובב ורואה את חייך
דרך השטיפה הלבנה.
אבל, כן, החיים הם שנגמרים
והוא לא חשב על זה הרבה,
להיפך, הוא כבר הרגיש שמח
והמשיך בשיר שלו:
אני אוהב אותך מאוד,
מאוד, מאוד, אתה יודע;
זה כבר שרשרת
שמחמם את הדם בתוך הוורידים,
אתה יודע...
uuu 2 מילים