'במקרה שלא ידעת' של ברט יאנג הוא בלדת קאנטרי מכל הלב שמתעמקת בפגיעות וברגשות הלא נאמרים במערכת יחסים רומנטית. מילות השיר חושפות את המאבק הפנימי של הבעת רגשות אהבה עמוקים, שמאזינים רבים יכולים להתייחס אליהם. ההגשה הווקאלית החלקה של יאנג והלחן העדין של השיר יוצרים אווירה אינטימית, המזמינה את הקהל לרגע אישי של וידוי וחיבה.
פסוקי הפתיחה של השיר מתארים חוויה אנושית משותפת: ההיסוס להשמיע את מחשבותיו ורגשותיו העמוקים ביותר. גיבור השיר התאפק מלספר לבן הזוג שלהם את מידת אהבתם, למרות שחיבר את המילים וחזר על הווידוי. ההיסוס הזה הוא השתקפות של הפחד מפגיעות שמתלווה לרוב לאהבה. לאחר מכן השיר מצטבר לפזמון, שם לבסוף הזמר מצהיר על אהבתם בגלוי, תוך שימת דגש על החשיבות של לתת לאדם האחר לדעת שהוא מוערך ומוקיר אותו.
המשפט החוזר 'במקרה שלא ידעת' משמש תזכורת עדינה שאסור לקחת אהבה כמובנת מאליה. זהו מסר לאדם האהוב שלמרות היעדר אישור מילולי מתמיד, רגשות האהבה וההתמסרות חזקים ומתמשכים. השיר גם נוגע ברעיון שפעולות ורגעים משותפים, כמו מבט או נשיקה, יכולים להעביר רגשות באותה עוצמה כמו מילים. השיר של ברט יאנג מהדהד עם כל מי שאי פעם אהב מישהו עמוק אבל נאבק לבטא זאת, ומזכיר לנו שלפעמים, חיוני לומר את המילים בקול רם, 'למקרה שהם לא ידעו'.