השיר 'Church Clap' של KB, בהשתתפות Lecrae, הוא המנון רב עוצמה הקורא לחזרה לפולחן אותנטי מלא רוח. המילים מדגישות את החשיבות של אמונה אמיתית ואת כוחה הטרנספורמטיבי של הבשורה. התחינה החוזרת ונשנית ל'אל הכול יכול, התנ'ך הטוב ההוא, דוקטרינת האסכולה הישנה' מדגישה את הכמיהה לחזרה לאמיתות היסוד של הנצרות, הנראות כנצחיות ובעלות עוצמה.
הפסוק של לקריה מצייר תמונה חיה של חוויות כנסייה מסורתיות, מ'אם הכנסייה בכובע הכנסייה' ועד ההשפעה הרגשית של מזמורים ומוזיקת עוגב. הדימוי הזה מעורר תחושה של נוסטלגיה ויראת כבוד לעבר, תוך הדגשת התרוממות הרוח הרגשית והרוחנית הנובעת מהפולחן האמיתי. האזכור של 'לעשות אנוסים מאבות אלה וקם את כל בנותיו כדי לפאר אותו בכבוד' מדבר על המורשת המתמשכת של האמונה ועל ההיבט הקהילתי של הפולחן.
הפסוק של KB מעביר את הפוקוס להווה, מותח ביקורת על שיטות כנסייה מודרניות שמתעדפות את הבידור על פני החומר. הוא קורא לדרשות שנטועות בדוקטרינה נכונה ומסוגלות לשנות חיים, במקום רק לעורר מחיאות כפיים. השורה 'הכנסייה היא הכנסייה כאשר המילה נמצאת במקום שבו אנחנו עומדים' מאגדת את המסר המרכזי של השיר: פולחן אמיתי וחיי כנסייה חייבים להיות מבוססים על האמת הבלתי משתנה של הבשורה. קריאה זו להבחנה ולחזרה לפולחן אותנטי היא תזכורת רבת עוצמה לערכי הליבה של האמונה הנוצרית.