'Clandestina (Cocaïna Remix)' של אמה פיטרס בהשתתפות Edmofo ו-FILV הוא נרטיב נוקב שמתעמק בסיפורים האפלים ולעתים קרובות לא סופרים של אלה שנפגעו מסחר בסמים. מילות השיר מועברות בצרפתית, מה שמוסיף אלמנט של אינטימיות ואותנטיות לסיפור, שכן פיטרס היא אמנית צרפתייה הידועה בסגנון הווקאלי הרגשי שלה וביכולת להעביר רגשות עמוקים דרך המוזיקה שלה. שם השיר, 'Clandestina', שפירושו 'סמוי' או 'סודי' בספרדית, מרמז על האופי הנסתר והבלתי חוקי של הנושא.
המילים של 'קלנדסטינה' מציירות תמונה חיה של תחינתה של אישה לאהבה ופחד נטישה. היא מתעקשת שלא נגע בה מאף גבר מלבד זה שהיא פונה אליו, מה שמדגיש תחושה של בלעדיות ופגיעות. החזרה על 'La cocaïna, la cocaïna a pris ma famille' (קוקאין, קוקאין לקח את משפחתי) היא פזמון רודפני שמדגיש את ההשפעה ההרסנית של הסחר בסמים על משפחות וקהילות. האזכור של מיאמי, עיר הידועה בקשר ההיסטורי שלה לסחר בקוקאין, עוד יותר מבסס את השיר בהקשר של העולם האמיתי, מה שמרמז שהמספר הוא מהגר או פליט המושפע מהסוגיות הללו.
השיר נוגע גם בנושאים של אובדן ובמציאות הקשה איתם מתמודדים מי שנקלעו לאש הצולבת של מלחמת הסמים. השורות 'Un jour, le feu a pris nos hommes / Parce que d'autres l'ont décidé' (יום אחד, האש לקחה את אנשינו / כי אחרים החליטו על זה) מדברות על האלימות וההחלטות שהתקבלו על ידי ישויות חזקות כתוצאה מכך בסבלם של חפים מפשע. השימוש ב'גרינגו' במילים מצביע על הביקוש בצפון אמריקה לסמים, מה שמזין את האלימות במדינות אמריקה הלטינית. 'קלנדסטינה' אינו רק סיפור אישי של מאבק; זו פרשנות חברתית על ההשלכות הרחבות יותר של סחר בסמים ועל המחיר האנושי שלעתים קרובות מתעלמים ממנו.