'Consume', בהשראת הסדרה 'Tokyo Ghoul', הוא רצועה עמוסה בסמליות וקונפליקט פנימי, המשקף את הסערות בתוך Kaneki, הגיבור שנאלץ לקבל את המציאות החדשה שלו כחצי ג'ול. השיר מתחיל בשורה ביפנית ישירות מהסדרה: 'האמת היא שהבנתי שאתה צופה בי', ומבססת מיד את הקשר בין התבוננות לשינוי הבלתי רצוני של קאנקי.
המאבק הפנימי של קאנקי בא לידי ביטוי בעוצמה במילים: 'למה אתה מצביע עליי עם הסכין הזו? / אני חותך פינות כל החיים שלי, ילדה'. שורות אלו לא רק משקפות את רצונו לברוח מהאתגרים העומדים בפניו, אלא גם את ניסיונו לנווט בחיים שבהם פינות חתוכות לעולם לא מביאות ישועה אמיתית, אלא רק פתרונות זמניים.
ככל שהשיר מתקדם, הפיכתו של קאנקי לגועל מתוארת כאימה ש'לא פורח בן לילה', מטאפורה לקבלה הממושכת והכואבת שלו את זהותו החדשה. הדימוי של רייס רץ בעיר בטירוף הרסני ממחיש בצורה חיה את הדואליות של קיומו - החיה שבתוכו שהוא מפחד ממנה אבל היא גם חלק ממי שהוא הפך להיות.
ההתמודדות עם שימוש בסמים מטופלת בעדינות בשורה 'אבל מחט לעור תגרום לכאב לדעוך', המתייחסת לאמצעים הקיצוניים שאנשים, כולל Kaneki, נוקטים לפעמים כדי להימלט או להקל על סבלם. אפלה עוד יותר היא ההכרה של קאנקי ברייז ובאיזה מיומנות היא מניפה את להב הקאגון שלה - סמל לעד כמה עמוקה האלימות נטועה בקיומו כעת.
הפסוקים האחרונים, 'את יכולה לקחת את בשרי אם את רוצה, ילדה / אבל, מותק, אל תתעללי בזה', הם תחינה נואשת לרחמים בעולם שלעתים קרובות דורש אכזריות כדי להישרדות. הדואליות של קיומו נלכדת בפחד ובהשלמה, נאבקת בקול בראשו שלוחש ללא הרף, 'רוץ עכשיו'.
'צרוך' הוא חקירה של מעמקי נפש האדם שאיתה מתמודדים קאנקי, ובהמשך, רבים מאיתנו כאשר הם מתמודדים עם חלקים מעצמנו שהם גם מפחידים וגם חיוניים להישרדותנו. השיר לא רק מספר את המאבק של קאנקי בזהות הגולית שלו, אלא גם משקף את המאבק האוניברסלי בשדים הפנימיים שלנו, תוך הצהרה עוצמתית על המצב האנושי והשאיפה הבלתי פוסקת לקבלה ושלווה פנימית.
אהבה - מילים באלגנטיות גבוהה