השיר 'Cowgirls (feat. ERNEST)' של מורגן וולן הוא אודה תוססת לנשים החופשיות והבלתי מאולפות שמגלמות את מהות המערב האמריקאי. המילים מציירות תמונה חיה של בוקרת שהיא גם מפתה וגם חמקמקה, כובשת לבבות רק כדי להשאיר אותם במערבולת של אבק וזיכרונות. הרפתנית בשיר מתוארת כדמות פרדוקסלית - יש לה לב קר אבל חיוך חם, שילוב של תכונות מלאכיות ופורעי חוק. הדואליות הזו הופכת אותה לכובשת שאין לעמוד בפניה אך עם זאת חולפת שוברת לב.
המקהלה, עם הפזמון החוזר שלה של 'יחי הבוקרות', חוגגת את הנשים האלה שמסרבות להיות קשורות. הם מתוארים ככוחות הטבע, שמותירים מאחוריהם שובל של לבבות שבורים וערי רפאים. הדימויים של 'רודיאו ללילה אחד' ואוהבים 'כמו מוסטנג' מדגישים את הטבע הפראי והבלתי מאולף שלהם. אהבתה של הרפתנית היא עזה וחולפת, המשולה לנסיעה פראית של מוסטנג, משאירה השפעה מתמשכת אך לעולם לא נשארת לאורך זמן. האהבה החולפת הזו היא גם מקור לכאב וגם חוויה מרגשת עבור אלה שנופלים על הרפתניות האלה.
השיר נוגע גם באופי המר-מתוק של אהבת רוח חופשית כזו. המספר מודה שהוא שונא כמה הוא אוהב את הנשיקות בטעם הוויסקי של הבוקרת ואת הדרך שבה היא עוזבת מבלי להביט לאחור. למרות שברון הלב, יש קבלה ואפילו הערצה לדרכיה הפרועות. השורה החוזרת ונשנית 'יחי הבוקרות' משמשת כוס כוסית לרוחן הבלתי נסבלת, מתוך הכרה בכך שהטבע הפראי והבלתי מאולף שלהן הוא מה שהופך אותן לבלתי נשכחות כל כך. השיר הוא חגיגת עצמאותה של הרפתנית והחותם הבלתי נמחק שהיא משאירה על מי שמעז לאהוב אותה.