בשירה של לידיה הפייטן, 'Fall Little Wendy Bird Fall (שיר הנבל של טינקרבל) (feat. Tony)', אנו מתוודעים לגרסה אפלה ומורכבת יותר של טינקרבל. השיר הזה מדמיין מחדש את הפיה האהובה מפיטר פן של ג'יי.מ. בארי כדמות מגוננת, כמעט רודנית, שרואה בונדי איום על עולמה שנבנה בקפידה. המילים חושפות את הפחד העמוק של טינקרבל מאיבוד שליטה על הבנים האבודים ועל משפחתה המאולתרת, אותה בנתה ותחזק בעמל רב.
300 לילות מילים של נתנאל קאנו באנגלית
השיר נפתח בכך שטינקרבל פונה ישירות לונדי, מזהירה אותה מפני הסכנות העומדות בפניה. הרכושנות של טינקרבל ניכרת כשהיא נשבעת להגן על הבנים האבודים מהשפעתה של וונדי. המילים, 'אני רואה איך הם מסתכלים עליך עם דמעות בעיניים / בקרוב הם יתחילו לחלום על חיים שונים', מרמזות שנוכחותה של וונדי מעוררת כמיהה למשהו נוסף ב-Lost Boys, משהו שטינקרבל נואשת ממנו. לְדַכֵּא. האינסטינקט המגן הזה לא נולד מתוך זדון אלא פחד לאבד את המשפחה היחידה שהיא מכירה.
ככל שהשיר מתקדם, הטון של טינקרבל הופך מאיים יותר. היא מכירה בפגמים שלה ובנחיצות מעשיה הקשים, ומתארת אותם כ'רוע הכרחי'. הפזמון החוזר, 'למה אתה לא נופל? / ליפול, ונדי בירד הקטנה, ליפול', מדגישה את נחישותה לחסל את וונדי כאיום. הדימויים של גזירת כנפיים וחיתוך מיתרים מדגישים עוד יותר את הנחישות חסרת הרחמים של טינקרבל. השיר הזה מצייר תמונה של דמות שהיא גם אפוטרופוס וגם נבל, המונעת על ידי תערובת מורכבת של אהבה, פחד וייאוש.
עוד מילים של שקיעה
המנגינה הרודפת של השיר והמילים העוצמתיות מזמינות את המאזינים לשקול מחדש את הנרטיב המסורתי של פיטר פן, ומציעה נקודת מבט רעננה על דמותה של טינקרבל. זה מאתגר את הקהל להזדהות עם מצוקתה, גם כשהיא לוקחת על עצמה את תפקיד האנטגוניסט. הצגתה של לידיה הפייטן של טינקרבל כדמות רבת פנים מוסיפה עומק לסיפור, והופכת אותו ליצירה משכנעת ומעוררת מחשבה.