'תהילה או הון' של סטיבן סאנצ'ז היא בלדה מכל הלב שמתעמקת במשמעות העמוקה של אהבה על פני עושר חומרי והכרה חברתית. השיר נפתח בשאלה נוקבת, 'מי אהיה בלעדיך?' זה נותן את הטון לכל היצירה, ומדגיש את הערך שאין לו תחליף של אדם אהוב בחייו של הזמר. סאנצ'ז מציג את בן זוגו כ'מלאך', מה שמרמז על נוכחות אלוהית או עולמית שמביאה משמעות ותכלית לקיומו. מילות השיר 'חיי יהיו חטא' ללא האדם הזה מדגישות עוד יותר את עומק התלות הרגשית שלו ואת המצפן המוסרי שמעניק בן זוגו.
הפזמון החוזר, 'אני לא צריך תהילה או עושר', משמש כתיזה המרכזית של השיר. סאנצ'ז דוחה את הפיתוי של התהילה ואת השטחיות של העושר החומרי, וקובע ש'אני לא יכול לעמוד בכל האורות האלה'. סביר להניח שהשורה הזו מתייחסת לנצנצים ולזוהר המזוהים לעתים קרובות עם חיי הסלבריטאים, שאותם הוא מוצא ריקים ולא מספקים בהשוואה לאהבה שהוא מחזיק לבן זוגו. החזרה על 'אני מעדיף למות מאשר להשאיר אותך כאן הלילה' היא הצהרה עוצמתית על מחויבותו הבלתי מעורערת ועל המאמץ שהוא יעשה כדי לשמר את האהבה הזו.
בבית השני, סאנצ'ז ממשיך לחקור את נושא האהבה ככוח מנחה. הוא שר, 'לאן יכולתי ללכת בלעדיך?' ו'מצאתי את הסיבה שלי לחיות', מחזק את הרעיון שבן זוגו הוא העוגן שלו ומקור ההשראה שלו. המשקל הרגשי של השיר מועצם עוד יותר על ידי השורות 'כל הדמעות האלה שניסיתי להסתיר', המעידות על כך שהמסע שלו היה רווי אתגרים וכאב לב, אבל אהבתו נותרה מקור מתמיד של נחמה. השיר מסתיים בחזרה על העדפתו לאהבה על פני תהילה, תוך שהוא מכיל את המסר הנצחי שעושר אמיתי טמון ביחסים משמעותיים ולא ברכוש חומרי.