השיר 'Garden Life' של לוק המינגס מתעמק ברגשות המורכבים של תלות, אובדן והתבוננות פנימית, עטופים בנוף מטפורי. המילים נפתחות בניגוד גמור בין הדובר לנושא, המשולה לכרית בחדר חשוך, מה שמרמז על מערכת יחסים שבה האחד מספק נחמה והשני, קדרות עוטפת. זה נותן את הטון לנרטיב החוקר את הטביעות הרגשיות העמוקות שהותירו מערכות יחסים אינטימיות.
הדימוי החוזר של גן וערבה בוכייה מסמל צמיחה ועצב השזורים זה בזה. הערבה הבוכייה, המזוהה לעתים קרובות עם אבל, מייצגת את נושא השיר, בעוד הדובר משווה את עצמו לאלכוהול, מה שמעיד על השפעה רעילה אך מפתה הפושה בחייו של הנושא. המטאפורה הזו משתרעת על ההשפעות של אלכוהול, שיכולות להרגיע ולהרוס, תוך שיקוף של הטבע הכפול של מערכת היחסים ביניהם. השאלה 'מה בא אחרי?' החוזר על עצמו לאורך השיר, מדגיש אי ודאות רודפת לגבי העתיד וההשלכות של חייהם השזורים זה בזה.
השיר נוגע גם בנושאים רחבים יותר של חרדה קיומית וחיפוש אחר משמעות, כפי שניתן לראות בשורות כמו 'כבה את חדשות הערב' ו'הרכבת עוזבת/לא תחכה לך'. מילים אלו מרמזות על רצון לברוח מהמציאות המוחצת של העולם והכרה נוקבת בצעדת החיים הבלתי פוסקת קדימה. המינגס משתמש בנרטיב האישי כדי להרהר בתנאים אנושיים גדולים יותר, מה שהופך את 'חיי הגן' ליצירה רפלקטיבית על ההשפעות של מערכות היחסים הקרובות ביותר שלנו והשינויים הבלתי נמנעים שהם עוברים.