השיר 'Heal' של טום אודל הוא בלדה נוקבת שמתעמקת בנושאים של כאב, גאולה וכוח השינוי של הריפוי. המילים הן תחינה להקלה בסבל רגשי, תוך שימוש במטאפורות כדי להביע את הרצון לניקוי והתחדשות. שורות הפתיחה, 'קח את דעתי וקח את הכאב שלי / כמו שבקבוק ריק לוקח את הגשם', מרמזות על כמיהה להתמלא במשהו מטהר, לשטוף את הפגיעה. החזרה על המילה 'ריפוי' משמשת גם כציווי וגם כבקשה נואשת, המדגישה את דחיפות הצורך של הזמר בנחמה.
השיר ממשיך כשהאמן מקריב את עברו וחטאיו, ומשווה אותם למפרש ריק שניתן להזיז אותו ברוח. הדימוי הזה מעורר תחושת כניעה, נכונות להשתחרר מהעומסים המכבידים עליו ולהיות מודרך לקראת מצב של שלום. המקהלה 'וספר לי כמה דברים נמשכים' מציגה כמיהה לקביעות מול ריפוי, ביטחון שההקלה שנמצאה לא תהיה חולפת. זוהי קריאה לשינוי מתמשך, למשהו להיאחז בו כאשר תהליך הריפוי יושלם.
סגנונו המוזיקלי של טום אודל, המאופיין בנגינה מרגשת בפסנתר ובקולות לבבית, מעצים את המסר של השיר. פשטות העיבוד מאפשרת למילות השיר לתפוס את מרכז הבמה, ומזמינה את המאזינים להרהר בחוויות שלהם עם הכאב והצורך האוניברסלי בריפוי. 'רפא' מהדהד עם כל מי שאי פעם ביקש להתגבר על מאבקים אישיים ולמצוא תחושה של שלווה מתמשכת.