ישו וכו'

'ישו וכו' של ווילקו הוא חקירה נוקבת של תמיכה רגשית ובלתי נמנע של שינוי. השיר נפתח בהבטחה מנחמת, 'ישו, אל תבכה / אתה יכול לסמוך עליי מותק', מה שמרמז על קשר עמוק בין הדובר לבין הפונים, שיכולים להיות אדם אהוב או דמות מטפורית. השורה החוזרת, 'צדקת לגבי הכוכבים / כל אחד הוא שמש שוקעת', מעוררת את הטבע החולף של החיים והיופי, ורומזת למציאות המרירה-מתוקה שכל הדברים, אפילו הכוכבים, חייבים בסופו של דבר לדעוך.

הדימויים של 'בניינים גבוהים רועדים' ו'קולות בורחים שרים שירים עצובים' מציירים תמונה של עולם סוער, שבו אפילו המבנים היציבים ביותר פגיעים. זה יכול לסמל את השבריריות של רגשות ויחסים אנושיים. 'המנגינות המרירות שמסובבות את מסלולך' מרמזות שלשירים ולחוויות העצובים הללו יש השפעה עמוקה על המאזין, ומשנות את מצבם הרגשי ואת נקודת המבט שלהם. הנושא החוזר של 'להפוך את מסלולך' מרמז על אופי מחזורי של צער והתאוששות, כאילו המאזין נמשך כל הזמן חזרה למצב של מלנכוליה.

המקהלה, 'אהבתנו היא כל מה שיש לנו / אהבתנו היא כל כספו של אלוהים', מעלה את האהבה למעמד אלוהי, מה שמרמז על כך שהיא ההיבט היקר והמתמשך ביותר של הקיום האנושי. השורה 'כולם שמש יוקדת' מחזקת את הרעיון שכל אדם הוא ייחודי ומשמעותי, אך גם נועד לדעוך. האזכור החוזר של 'סיגריות אחרונות' ו'קולך מעשן' מוסיף רובד של ייאוש וסופיות, כאילו נאחזים בשאריות האחרונות של נחמה בעולם המשתנה ללא הרף. דרך המילים המלנכוליות אך המנחמות שלו, 'Jesus, etc.' לוכדת את מהות הפגיעות האנושית ואת הכוח המתמשך של אהבה ותמיכה מול השינויים הבלתי נמנעים של החיים.