שיר הנושא 'איש משפחה' הוא קטע שובב וסאטירי שנותן את הטון לסיטקום המצויר הידוע בהומור חסר הכבוד והפארודיה שלו על התרבות האמריקאית. המילים נפתחות בקינה על שכיחות האלימות והמין בתקשורת המודרנית, ומטילה ספק בהיעלמותם של 'ערכים מיושנים וטובים'. שורת הפתיחה הזו היא ביקורת לשון על מי שכמהים בנוסטלגיה לעבר מוסרי יותר כביכול, ובמקביל גם לועגים לביקורת השמרנית על תוכן תקשורתי עכשווי.
הפזמון של השיר מציג את הגיבור, פיטר גריפין, בתור 'איש המשפחה', דמות שבאופן פרדוקסלי ממוקמת כשומרת על הערכים הללו. השיר מרמז בהומור שפיטר, למרות פגמיו הרבים והתנהגותו האבסורדית לעתים קרובות, הוא הגיבור שיכול להעלות צחוק ודמעות לקהל, המגלם את עצם הבידור שנראה כי שורות הפתיחה מבקרות. מיקום זה יוצר ניגוד הומוריסטי המשקף את הסגנון הקומי הכולל של התוכנית, שלעתים קרובות כרוך בשינוי ציפיות ובטרופי סיטקום משפחתיים מסורתיים.
שיר הנושא, בדומה למופע עצמו, הוא פרשנות למורכבות החיים המודרניים והבידור. הוא משתמש בהומור ובסאטירה כדי לחקור נושאים של נוסטלגיה, ביקורת תקשורתית ותפקיד המשפחה בחברה העכשווית. השיר קליט ובלתי נשכח, מה שמבטיח שהצופים יהיו מוכנים לתוכן הקומי ולעתים קרובות השנוי במחלוקת ש-'Family Guy' מספק.