השיר 'Swear To God' של Future, בהשתתפות טי גריזלי, הוא הצהרה נועזת על הצלחתו, חוסנו ואמינותו ברחוב. הרצועה נפתחת בנימה מתריסה, פוסלת את התחרות בטענה שהמיקסטייפים שלו עדיפים על אלבומים של אחרים. זה מכין את הבמה לנרטיב שבמרכזו עושר, כוח ונאמנות, נושאים שחוזרים על עצמם במוזיקה של פיוצ'ר. האזכור של 'כסף ערב הסעודית' ו'משרתים' על בסיס נפט מדגיש את העושר העצום שצבר, ומשווה את הצלחתו הכלכלית למדינה העשירה בנפט במזרח התיכון.
המילים מתעמקות במורכבות של מערכות יחסים ונאמנות. עתיד מדבר על ההשלכות של בגידה, הן בהקשרים רומנטיים והן בהקשרים עסקיים. לדוגמה, הוא מזכיר את חטיפת השרשרת של בת זוגו אם היא בוגדת, מה שמסמל את ההימור הגבוה ואפס סובלנות לחוסר נאמנות בעולמו. הדבר מודגש עוד יותר על ידי השורה 'אנחנו זזים כמו האספסוף', המציעה קוד התנהגות הדורש נאמנות מוחלטת וגמול מהיר על כל צורה של בגידה.
הפניות תרבותיות מצויות בשפע לאורך השיר. פיוצ'ר מדמה את עצמו ל-2Pac, דמות אגדית בהיפ הופ, ומזכיר את החתמת בת זוגו בחברת Death Row, חברת תקליטים ידועה לשמצה. התייחסויות אלו מסייעות לרומם את מעמדו, מיישרים קו עם דמויות ומוסדות איקוניים בעולם הראפ. השיר נוגע גם באגרה הפסיכולוגית של אורח חייו, כששורות כמו 'כל החרא הזה שראיתי, קיבלתי יותר מדי טראומה, אני צריך טיפול', חושפות צד פגיע יותר מתחת לגבורה. בסופו של דבר, 'נשבע לאלוהים' הוא עדות למסע של עתיד מהשוחות לפסגה, המסומן בהמולה בלתי פוסקת, נאמנות בלתי מעורערת, והמשא הכבד של חוויותיו.