'The Water Is Fine' של קלואי אמנט הוא שיר יפהפה להפליא שחוקר את הנושאים של אהבה, מחויבות, והשזירה הבלתי נמנעת של החיים והטבע. המילים מציירות תמונה של שני מאהבים על סף מחויבות לכל החיים, מסומלת על ידי חיבור ידיהם, ככל הנראה בנישואין. הדימויים של החוף ופעולת השחייה מייצגים צלילה אל המעמקים הלא ידועים של אהבה וחיים משותפים.
הפזמון החוזר 'הסחופת של מיטת החתונה שלנו, חלוקי הנחל שבהם אתה מניח את הראש' מרמז על חיבור בין עולם הטבע למרחב האינטימי והאישי של האוהבים. המים, לעתים קרובות מטאפורה לרגשות ולתת המודע, מזמינים ומסוכנים כאחד, שכן האישה שוחה עמוק יותר למרות הפצרותיו של הגבר. זה יכול לסמל את המורכבות והסיכונים הטמונים בפתיחה לאהבה. המשפט 'אהבה נכנסת פנימה, המים בסדר' משמש כהזמנה לאמץ את האהבה במלואה, למרות הפוטנציאל שלה להציף ולשנות אותנו.
השיר מתעמק גם ברעיון הקשרים והזהות המשפחתיים עם השורות 'דם סמיך ממים' ו'אני בת הנהר'. מילים אלו מרמזות על תחושה חזקה של שייכות ומקור, אך גם על ההכרה שאהבה יכולה להיות עוצמתית וחיונית כמו קשרי הדם הללו. אזכור הירח, הידוע בהשפעתו על גאות ושפל ורגשות, מרמז על כוחות חיצוניים המשפיעים על מערכות היחסים והחיים הפנימיים שלנו. בסך הכל, 'המים בסדר' הוא חקר פואטי של כוחה הטרנספורמטיבי של האהבה והקשרים העמוקים שאנו יוצרים זה עם זה ועם עולם הטבע.