השיר 'מהיר מדי' של זונדר מתעמק בנושאי החיים בנתיב המהיר ובהשתקפויות הקיומיות הנלוות אליו. המילים מציעות אדם שנמצא כל הזמן בתנועה, לא מרשה לעצמו להאט את הקצב, מכיוון שהוא מרגיש שאין דבר כזה 'מהר מדי'. זו יכולה להיות מטאפורה למישהו שמנסה להתגבר על הבעיות שלו או היומיום של החיים, מחפש ריגושים וחוויות כדי להרגיש חי. החזרה על 'אנשים אומרים שאני נוהג מהר מדי, זז מהר מדי, חי מהר מדי' מדגישה את התפיסה החברתית לפיה הגיבור פזיז, אך היא גם מדגישה גישה מתריסה כלפי אותם שיפוטים.
השיר נוגע גם בנושאים של תמותה וטבעם החולף של החיים. ביטויים כמו 'אני יכול להיות מת עד הבוקר' ו'אני יכול להיות מת עד מחר' מדגישים תחושת דחיפות ומודעות לבלתי צפוי של החיים. ההכרה הזו במוות הפוטנציאלי הממשמשת ובאה משמשת הצדקה לקצב החיים המהיר של הגיבור. זה כאילו הם דוהרים נגד הזמן, מנסים לסחוט כל טיפה מהחיים לפני שיהיה מאוחר מדי. האזכור של לב שבור והתחושה של 'למטה והחוצה' מעידים על כך שצער וקשיים מהעבר עשויים להניע את הרצון הזה לחיות במהירות ובעוצמה.
החלק האחרון של השיר מציג אלמנט אישי, שבו הגיבור משקף מערכת יחסים. השורות 'התקשרתי אליך כשצריך אותך' ו'אני גאה מכדי לחפש אותך' מעידות על תחושת נטישה וגאווה. נראה שאורח החיים המהיר של הגיבור עשוי להיות גם מנגנון התמודדות עם כאב רגשי, דרך להימנע מהתמודדות עם הפגיעה שגורמים אחרים. השיר, אפוא, שוזר יחד את חוטי החיים של חיים במלוא המרץ, המודעות לתמותה ולמורכבות היחסים בין בני אדם.
מילים איש בתיבה אליס בשלשלאות